מעכו צפונה זה עולם אחר. נהריה היא עיר רפאים. הרחובות רחבים, נקיים, ירוקים וריקים. כלב בודד חוצה כביש ריק ואני חושב לעצמי “כוס אמק, כמה נדוש זה כבר יכול להיות?” שלושה טונים יורדים, כמו מערכת כריזה בקניון. קול סמכותי מבקש מהאזרחים להכנס למקלטים. “איזה יופי”, אני חושב. “אזעקה בלי לחץ, בלי קונוטציות של מלחמה”. ואז … Continue reading